פסק-דין בתיק ע"א 2546/04

לפנינו שני ערעורים על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב (ת"א 191331/02) מפי כב' השופט ע' אל-יגון מיום 23.2.04, שדחתה את בקשות המערערים לסלק את התביעה נגדם על הסף בטענת התיישנות. הערעורים מוגשים לפי רשות שנתן בית משפט זה (כב' השופטת ה' גרסטל בבר"ע 1628/04 ובר"ע 1713/04).

רקע

1.         המוסד לביטוח לאומי (להלן: " המוסד") הגיש תביעה כספית לסכום של 219,256 ש"ח בגין תגמולים ששילם וישלם ליורשיו של המנוח אליהו חווא ז"ל (" המנוח") שנפטר ביום 9.1.96, כתוצאה מתאונת עבודה.

חברת נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (להלן: " נוריס") הייתה מעבידתו של המנוח ומר יורם גפני (להלן: " גפני") היה מנהל העבודה באתר שבו עבד. ביום 9.1.96 נהג גפני בטרקטור שהיה מבוטח אצל אבנר איגוד נפגעי תאונות דרכים (להלן: " אבנר").

2.         התאונה ארעה כאשר הטרקטור שבו נהג גפני התקרב לשפת תעלה, בה עבד המנוח לצורך הנחת קווי ביוב. כתוצאה מקרבת הטרקטור לשפת התעלה התערערה יציבות הדופן של התעלה שהתמוטטה וכיסתה את המנוח, שלמרבה הצער מצא את מותו כתוצאה מכך.

3.         בכתב התביעה המקורי, שהוגש לבית המשפט ביום 31.7.02, תבע המוסד את נוריס בלבד בטענות של רשלנות והיפר חובה חקוקה. את תביעתו השתית המוסד על הוראת ס' 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995.

ביום 29.10.02 הגיש המוסד בקשה לתיקון כתב התביעה וצירף לה נוסח של כתב תביעה מתוקן שבגינו התבקשה הרשות. בכתב התביעה המתוקן צורפו כנתבעים גם גפני ואבנר. 

בכתב התביעה המתוקן טען המוסד שנוריס וגפני התרשלו והפרו חובה חקוקה, שעל כן הם חבים לשפותו. לחלופין טען המוסד שהתאונה הייתה גם תאונת דרכים שעל כן חבה אבנר לשפותו; וכי גם אם אין התאונה תאונת דרכים, חבה אבנר בשיפויו מכוח הפוליסה שהוציאה לכיסוי הנהיגה בטרקטור.

4.         ביום 24.11.02 דן בית המשפט בבקשה, בנוכחות ב"כ המוסד וב"כ נוריס, ורשם את הסכמתה של באת כוח נוריס לתיקון המבוקש. בהחלטתו הורה בית המשפט " כתב תביעה מתוקן יוגש בתוך 14 יום מהיום".

המוסד לא הגיש את כתב התביעה המתוקן לבית המשפט ולא מסר אותו למערערים עד למועד שקבע בית המשפט.

ביום 17.6.03 קיים בית המשפט ישיבת קדם משפט ובה הורה למוסד להגיש לו העתק של כתב התביעה המתוקן.

ביום 22.6.03 הגיש המוסד את כתב התביעה המתוקן לבית משפט קמא. כאן גם המקום להזכיר שמסירת התביעה המתוקנת לאבנר נעשתה רק כחודשיים לאחר מכן.

5.         אין חולק שבין לבין, היינו בין מועד הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה לבין מועד הגשת כתב התביעה המתוקן, חלפה תקופת ההתיישנות. שהרי ביום ההגשה חלפו כ-7 שנים ו-5 חודשים ממועד התאונה (לעניין מועד תחילת מרוץ ההתיישנות בתביעת המוסד לשיפוי ר' ע"א 1577/97 המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק, פ"ד נז(4) 433 (2001)).

מכאן הבקשה שהגישה אבנר לבית משפט קמא, שבה עתרה לדחיית התביעה המתוקנת מחמת התיישנות. גפני הצטרף לבקשה.

6.         בית משפט קמא דחה את הבקשה ונימוקו " יובהר כי בפועל כבר הוגש נוסח כתב תביעה מתוקן ביום 29.10.02 והעובדה כי הוגש עותק נוסף ביום 22.6.03 אינה הופכת מועד זה למועד הגשת כתב התביעה המתוקן".

על החלטה זו הוגשו הערעורים שלפנינו (ע"א 2546/04 מטעם אבנר וע"א 2555/04 שבטעות הוגש פעמיים ונרשם גם כע"א 2545/04 מטעם גפני).

7.         המערערים טוענים שטעה בית משפט קמא בהחלטתו, מפני שהמועד הקובע את הגשתו של כתב תביעה מתוקן הוא המועד שבו הוגש לאחר שניתנה רשות לתקן, ואין לראות בצירוף נוסח מוצע של כתב תביעה מתוקן לבקשת התיקון משום הגשתו של כתב התביעה המתוקן לבית המשפט, גם אם לאחר מכן ניתנה רשות לתקנו.

8.         המוסד תומך בתוצאה שאליה הגיע בית משפט קמא ולטענתו יש לראות במועד שבו ניתנה הרשות לתקן את מועד הגשת כתב התביעה המתוקן ולחלופין האריך בית המשפט את המועד להגשה בהחלטתו מיום 17.6.03. 

דיון והכרעה

9.         תקנה 26 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") קובעת:

" (א) הוסף או הוחלף בעל דין, יתוקן כתב התביעה לפי הצורך, אם לא הורה בית המשפט או הרשם הוראה אחרת; העתק כתב התביעה המתוקן יומצא לכל בעלי הדין.